מחבר: הלל מיטלפונקט

שם מחזה: אם הבית

המוזיקה, לא שמעתי אותך. You are my special angel מכיר? זה השיר שלי, מה השיר שלך? לא יכול להיות שאין לך שיר, יש לך, לכל אחד יש… השיר הזה, שאתה שומע, וקליק, מחבר אותך לתקופה הכי טובה שהייתה לך פעם, למקומות, לאנשים. פה? זאת התקופה הכי טובה שלך? לא מאמינה! היית מלח, כל הנמלים האקזוטיים האלה שראית- הונג קונג, סינגפור, טורקיה… לא אתי לא פה, היא בעבודה. אתמול משמרת לילה עכשיו משמרת יום, זאת רק רצה ועובדת, אבל כזאת היא… אוהבת להיות מנוצלת. אולי אתה צודק, אולי באמת אני לא מכירה אותה. וויסקי? אתה עוד כועס עלי? הגעתי אז בלילה, חודשים שלא הייתי בבית, אני נכנסת אלי לחדר… כשמפתיעים אותי הפה נעשה לי גדול. וויסקי נכון? לא תיתן לי לשתות לבד. אז, אתה אוהב אותה? אל תדאג אני לא פוחדת לאבד אותה, לא פוחדת ממך לא פוחדת מאף אחד. שמע, באת, נכנסת לה לחיים כשבמקרה לא הייתי פה. אני לא רוצה שתנסה להבין לי את החיים, אני תמיד עשיתי את ההחלטות הכי טובות, גם בשבילה. יום אחד היא תבין. אתה חושב שאתה יודע משהו? אתה לא יודע כלום, אתה רק תייר פה. זה הרי העולם שלכם, עולם של גברים מטומטמים, מכונאים ונהגים, ובעלי פיצריות, ורואי חשבון מסריחים… רוצה להצליח, מותק? תלמדי קודם להשתין איתם בעמידה! הייתי מלצרית, הייתי פה נערת זוהר כמה שנים, זה חור, אבל אני הייתי פה נערת זוהר, רק אני. גברים פחדו ממני, הנשים שלהם פחדו ממני, אף אחד לא דרך עלי, ניסו אבל לא הצליחו, אני עצמאית, מבין? עד היום, חופשית, עצמאית ושפוטה לשוטטות. מתחילים איתי, אני חותכת עניינים, אז תזהר, אה? שב, תשמע ושמור מרחק. היא ואני נוסעות מכאן. אני אשים את הזקן איפה שאשים, אני מוכרת את הבית, אנחנו נוסעות מכאן. היא לא ספרה לך, נכון? לא ידעה איך. פלא שהיא בורחת לכל המשמרות האלה בעבודה? אתה מפחיד אותה. אני רוצה, שתיסע מפה, היום, הלילה… עשית לה מה שעשית, עכשיו סע. סע לגרושה שלך, תפוס אוניה לטורקיה… היא ואני מתחילות חיים חדשים.