fbpx

לפוצץ אותם!

מחבר: ברי קיף
שם מחזה: לפוצץ אותם!

אל תהיה חכם מדי, בוני. ותוריד את החיוך המטופש הזה מהפרצוף שלך, ותפסיק למרוח אותי. לפני דקה אתה בעצמך חרבנת במכנסיים. יכולתי לראות הכול בעיניים שלך… אני יכול לראות על מה אתה חושב, זה בעיניים שלך. ביום הראשון שהגעתי הנה… תלמיד אחד עם עוד מאות אחרים… שורות ארוכות על המגרש… כולנו מסודרים בשורות ואתה עובר בינינו… וממצמץ בעיניים… מחליט… מי יעשה מה… מי הולך לאן… מצמוץ אחד, הוא- יש לו מעיל יפה. מכנסיים מגוהצים. מטפחת לבנה… הוא ילך לאוניברסיטה. כמו שפלוצי אומר- אתה מחפש את אלה שלא יצא מהם כלום… ומרחיק אותם. שלא יפריעו. [לוקח שאיפה ארוכה אחת מהסיגריה] הקשבנו לפטפוטים שלך… ולראש העיר שעמד שמה וטרטר לנו במוח… על כמה הוא גאה, כמה הוא מאושר… על בית הספר המקיף הנפלא שלנו… המקסים… לכולם ביחד… המון הזדמנויות… כל כך הרבה מקצועות… כל כך הרבה אפשרויות… משהו בשביל כל אחד… רק צריך להושיט את היד ולקחת… אבל אני הסתכלתי לך לתוך העיניים… אתה לא זרקת אף מבט לכיוון של ראש העיר המסכן… רק הבטת עלינו… שנתנהג… שנחייך… והעיניים שלך אמרו- אל תאמינו, הוא חולם בהקיץ. [הוא נאנח. הפסקה] עכשיו אני יודע… אני בטוח שצדקתי! בית הספר המקיף… [יורק]. אח’שלי, אח’שלי, מה שהוא אמר על בית הספר הזה, כשאני הגעתי הנה: זאת ההזדמנות של חייך הוא אמר לי. הוא היה רק בבית ספר יסודי. בשבילו כבר מאוחר מדי. הוא כבר קבור באיזה בית חרושת. אבל בית הספר המקיף הזה גן עדן. מכיר את ראש העיר. הוא חילק בשבילו תעמולה לפני הבחירות. כן, כן, האח’שלי, ידע בדיוק כל מה שקורה בבית ספר הזה. זאת ההזדמנות הגדולה שלך- הוא אמר לי. [הפסקה] לא ידע מה שהוא מדבר… בדיוק אותו החרא רק יותר גדול. כל מה שאתה רוצה… רק תושיט את היד… כל מה שאתה רוצה, אם אתה חכם… אם אתה מבריק… אם אתה תקווה גדולה… אם חושבים שיצא ממך משהו! פרסים. מדליות… אבל בעצם זה, זה הדבר היחיד שקובע פה… ציונים… בחינות בגרות… כל הממזרים החכמים שהולכים לאוניברסיטה… איזה מנהל מצוין… איזה מורים נפלאים… איזה בית ספר פנטסטי… מה אתנו? עם אלה שלא עושים בחינות בגרות… שלא הולכים לאוניברסיטה… מה אתי. אה? מה יוצא לי מכל זה??? [זורק את התעודה על הרצפה. דורך עלייה. עומד נושם ונושף עמוקות]