fbpx

יעקובי וליידנטל

מחבר: חנוך לוין
שם מחזה: יעקובי וליידנטל

די, איתמר, עכשיו נשכח כל מה שהיה. נתחיל חיים חדשים. איתמר, איתמר, תראה איתמר, מה יש פה? מה יש פה לדודה, הא? שד. שד שדון, שד שדוביצקי. אוי, תראה איך הוא קופץ. איתמר, תראה. רואה? יופי? הופ-הופ-דיגידיגידים הופ-הופ-דיגידיגידים, יופי? והנה עוד שד. שד ועוד שד, אדון שדוביצקי ואדון שדומוביץ', ושניהם קופצים השובבים, הופ-הופ-דיגידיגידים, הופ-הופ-דיגידיגידים, יופי איתמר? ומה יש לנו פה? אה, ביג תוחס, בכלל שכחנו את ביג תוחס, הוא מאחורה ולכן שכחנו אותו. הו, וגם הוא קופץ, בומס, בומס, כולם קופצים היום, מה זה, יום העצמאות? נו- נו- נו, שובבים. הו, והנה ירחיים, והנה שוקיים, והנה בטן, ובבטן למטה יש מערה סודית, במיוחד למשחקים של איתמר. והנה פה, שפתיים ושתי ידיים וכתפיים, הוי, יש כל כך הרבה, כל כך הרבה, והכל של מי? של איתמר, של איתמר החמוד, איתמר פרח, איתמר- מלאדה. איתמר רוצה לשחק איתכם, נכון? נכון איתמר? איתמר קאקאמר ישב עכשיו וישחק עם כל הצעצועים שלו. בוא, איתמר, בוא לשחק בצעצועים של רותי, בוא. אני לא מתביישת, איתמר, כדי להחזיק בך אני מוכנה לבייש את עצמי מאד. (איתמר מתחיל לצאת) לאן, איתמר? לא! לא, איתמר, אל תלך! תזכור איך הקסמתי אותך, איתמר. איתמר, איתמר שלי, תן לי להקסים אותך עכשיו, תן לי. אני לא מתביישת, לא אכפת לי, תראה מה אתה עושה לי, אבל לא אכפת לי, איתמר, תאהב אותי, רחם עלי, איתמר, אני לא מתביישת להתחנן, תראה מה אתה עושה לי, אני שונאת אותך, המצבה שלך מוכנה, לא- לא, אני שלך, אל תלך, תן לי הזדמנות, השפלת אותי,הרסת אותי, אני אהרוג אותך, איתמר אני אוהבת אותך, בוא אלי, אתה לא יודע לאן אתה הולך, אין לך משהו יותר טוב ממני, אם תלך ממני תשכב לבדך בחושך עד שתמות, אל תלך, אולי הייתי קשה ומפונקת מדי בהתחלה, אבל אני אוהבת אותך, אני אהיה רכה, לא יהיו לי קפריזות, אהיה מה שתרצה, אעשה מה שתגיד, אני שלך, הנה. אני אוהבת אותך…אני לא יכולה יותר, אני אמות, אני אמות…אני לא אסבול את זה, להתחיל שוב…הכל מחדש…איתמר…איתמר…אני אהיה טובה…טובה… (איתמר מתקדם לעבר היציאה) ומי אתה בכלל שאתה מרשה לעצמך לעזוב אותי! איש מקומט עם כובע מקומט! (איתמר יוצא) התפורר בין הידיים. נטרפו כל המהלכים. שגיתי בכל השיקולים. טיפשה. טיפשה עלובה! ריבית דריבית רצית כבר לעשות בשביל החשבונות שלך. טיפשה כבדה עם הרבה בשר, כל כך הרבה בשר! פיקחית, הה? פיקחית, והבשר מתנדנד, מתנדנד, מהומה גדולה. אפשר לחשוב מי יודע מה! טוב לך, שמנה?! יופי לך!! (פאוזה) בודדה ומבוישת. נמאס. נמאס לי.