fbpx

השיבה למדבר

:
:

אני אף פעם לא מדברת בערב, מהסיבה הטובה שהערב הוא שקרן. הרבה רעש והתרגשות בחוץ הם רק סימן לשלווה בנפש, השקט של הבתים הוא בוגד ומסווה את האלימות של הנשמות. לכן אני לא מדברת בערב, הסיבה הטובה שאני שקרנית בעצמי, תמיד הייתי, ויש לי בהחלט כוונות להמשיך. יש אותו מספר אותיות ב- “כן” וב- “לא”- לא נכון? אפשר להשתמש בזה או בזה, זה לא משנה ככה או ככה. כך שבין הערב וביני, זה לא עובד טוב, כי שני שקרנים מבטלים אחד את השני, ושקר נגד שקר, מתחיל לבצבץ הקצה הנורא של האוזניים של האמת. האמת מפחידה אותי אימים. בגלל זה אני לא מדברת בערב, אני משתדלת בכל אופן, כי זה גם נכון שאני פטפטנית. מה שבאמת דופק לנו את החיים זה הילדים. הם נובטים מעצמם בבטן בלי לשאול את דעתו של אף אחד, ופתאום הם פה. הם מוציאים לך את הנשמה כל החיים, ואחר כך הם יושבים להם בשקט ומחכים ליהנות מהשמחה שקרעת בשבילה את התחת כל החיים שלך ומקווים מאוד שאת לא תספיקי ליהנות ממנה. צריך לבטל את הירושה. זה מה שמשחית את הערים הקטנות בפרובינציה. היה צריך לשנות את שיטת ההתרבות לגמרי. הנשים היו צריכות ללדת אבנים קטנות של חצץ. חצץ לא מפריע לאף אחד, אוספים אותו בעדינות, שמים אותו בפינה בגן ושוכחים אותו. האבנים של החצץ היו צריכות להמליט עצים, העץ היה מוליד ציפור, הציפור בריכת מים, מבריכות המים היו יוצאים זאבים, והזאבות היו ממליטות ומניקות תינוקות של בני אדם. אני לא בנויה להיות אישה. הייתי יכולה להיות אח של אדריאן, היינו אחים בדם, היינו טופחים אחד לשני על השכם, היינו קורעים את הפאבים והולכים בלהוריד, היינו מספרים אחד לשני סיפורים מלוכלכים בלילה, ומפעם לפעם גם היינו תוקעים אחד לשני אגרוף בפרצוף ומסתלבטים מזה משהו בן זונה. אבל אני גם לא בנויה להיות גבר, אפילו אולי פחות. הם יותר מידי טיפשים. פאטמה צודקת. חוץ מזה שהיא ממש לא צודקת. הגברים בינם לבין עצמם יודעים להיות חברים טובים, כשהם מחבבים אחד את השני- הם מחבבים אחד את השני, הם לא שמים רגל אחד לשני. בעצם בגלל שהם טיפשים הם לא שמים רגל אחד לשני, זה לא עולה על דעתם, חסר להם שלב אחד או שתיים בהתפתחות בהשוואה אלינו. כי הנשים, כשהן חברות, הן שמות רגל אחת לשנייה בשמחה ובששון. הן אוהבות אחת את השנייה ובגלל שהן אוהבות אחת את השנייה, את כל הנזק שהן יכולות לעשות לך, הן יעשו לך. זה בגלל העודף שלבים בהתפתחות שלהן. אל תגידו אף פעם לאף אחד שאתם זקוקים לו, או שאתם מתגעגעים אליו, או שאתם אוהבים אותו, כי אז הוא תיכף יחליט שזה סיבה מספקת לתפוס תחת, לחשוב את עצמו על הסוס, לשחק אותה חכם גדול. אסור להגיד כלום, אף פעם, שום דבר. רק כשאתה מתחמם, כי אז אתה אומר מה שבראש שלך. אבל כשלא כועסים, כמו עכשיו, אלא אם כן אתה פטפטן מושבע עדיף לשתוק. מה שלא יהיה, אדריאן יעזוב ביחד איתי, זה ברור לי בראש, זה מה שרציתי, זה מה שיהיה, באתי בלי- אני יעזוב עם. אבל שקט. די עם השקרים. מאתילד, הערב בוגד בכל הסודות שלך.