fbpx

הקמצן

מחבר: מולייר
שם מחזה: הקמצן

פרוזין: הו אלי מה גאה ובריא גוף אדם זה! כולך אומר בריאות הגוף! מעולם לא היה צבע פנייך כה רענן ושופע מרץ. מימיך לא נראית צעיר כל כך. אני רואה בחורים בני 25 והם זקנים יותר ממך. ושישים שנה- זה עניין? זה אביב החיים! בדיוק עכשיו אתה נכנס אל תקופת הפריחה שבחיי אנוש. ואתה קרוץ מחומר שחיים בו 100 שנה. יש בך את כל הסימנים. עמוד ישר. אוהו! הנה פה, בין שתי עינייך, סימן של אריכות ימים. הראה לי את ידיך. הו אלי! איזה קו של חיים! אינך רואה עד לאן מגיע הקו הזה? חיי ראשי! אמרתי 100 שנה, אבל אתה תעבור את המאה עשרים. יצטרכו להרוג אותך, אני אומרת לך, וסופך שאתה טומן באדמה את בניך ואת בני בניך! עכשיו לענייננו. אם ידי באיזה עניין דע לך שהוא יוצא חד וחלק, בייחוד בעסקי שידוכים. בתחום זה אני מפליאה לעשות. אין לך שני אנשים בעולם, שלא אמצע דרך קצרה ומהירה לשדך אותם, ונדמה לי כי אילו נתתי לי זאת במוחי הריני קמה ומחתנת את התורכי הגדול עם הרפובליקה של ונציה. ועניינך שלך, בסופו של דבר, אינו מן המסובכים. כיוון שאני יוצאת ונכנסת אצל הגבירות שוחחתי איתן עליך בהרחבה וסיפרתי לאם מה רעיון עלה בליבך לגבי מריאן בראותך אותה מטיילת ברחוב או שואפת אוויר צח בחלונה. והיא קיבלה את ההצעה בשמחה. ואדוני, החשוב מכל, זוהי נערה שמביאה לך שניים-עשר ליברות בשנה! ראשית כל, היא גודלה וחונכה על חיסכון גדול באכילה. זוהי נערה שהתרגלה לחיות על סלט, חלב, גבינה ותפוח, ולא יהיה לא אפוא שום צורך בשולחן גדוש במטעמים, במיני זום מעודנים, במעשי צלי וקלי שאין להם סוף ולא בשאר מיני תרגימה שנשים אחרות שטופות בהם; אולי הוא דבר של מה בכך, אבל מכאן לשם זה מצטרף לך לחשבון של שלושת אלפים פרנק לשנה, לכל הפחות. חוץ מזה אין ליבה נמשך אחרי הנוי הפשוט ביותר ואין היא גורסת לא את השמלות ההדורות ולא את תועפות העדיים ולא את הרהיטים המפוארים, שבנות מינה קופצות עליהם כאילו אחזן בולמוס. הסעיף הזה שווה לך יותר מארבעת אלפים לשנה. חוץ מזה נפשה ממש סולדת מפני הקלפים, דבר שהוא יקר. המציאות בנשים של זמננו ומכירה אני גברת אחת בסביבתנו, שהפסידה השנה במשחק שלושים וארבעים, עשרים אלף פרנק. אבל ניקח רק את הרבע בלבד. חמשת אלפים פרנקים לשנה למשחק, וארבעת אלפים לתכשיטים ושמלות, הרי לפנינו תשעת אלפים. ועוד שלושת אלפים על חשבון האכילה, הרי לנו שניים-עשר אלף פרנקים על כף היד.במחילה מכבודך, וכי אין זה דבר של ממש אם אתה מקבל בנדוניה אופי המסתפק במועט מן המועט ואהבה גדולה לצניעות הלבוש עם רכוש גדול של שנאה לקלפים? ורווח מוחשי לא יחסר לך! נוסף על כך שמעתי מהן, כי יש להן איזה נכסים בחוץ לארץ ובסופו של דבר הם בידייך. הה, כמה אין אתה מכיר אותה! אף זה פרט מעניין שעליי לספר לך. היא סולדת סלידה נוראה מפני אנשים צעירים ורק זקנים בלבד היא אוהבת. כן, זקנים בלבד. הלוואי ושמעת איך היא מדברת בעניין הזה. אין היא יכולה לשאת מראהו של בחור צעיר וכנגד זה אין לה בעולמה עונג רב יותר, היא אומרת, משעה שהיא רואה ישיש נאה בעל זקן היורד על פי מידותיו. ככל שהאיש זקן יותר כך הוא קוסם לה יותר, ואני מזהירה אותך מראש לבל יעלה על דעתך להראות לפניה צעיר משאתה באמת. היא מבקשת אדם שיהיה לכל הפחות בן שישים, ורק לפני ארבעה חודשים היה מעשה- היא עמדה להינשא לאיש ופתאום חזרה בה לחלוטין מן השידוך כשנודע לה מפי חתנה, שאין הוא אלא בן חמישים ושש וכשראתה כי אין הוא שם משקפיים כדי לחתום על הכתובה. אין היא מסתפקת, אומרת היא, במועט של חמישים ושש, וחוטם שאין עליו משקפיים לא נחשב בעיניה. אכן פרקמטיה נאה היא, בחורים צעירים. מי פתי ויאהב אותם! צרור של גרוגרות מטורזנות, של דרדקים מצוחצחים- טעם תפל מבלי מלח. וכי יש קורטוב של ממש בכל הקש והגבב הזה? יש מטורפות בעולם. לומר שהצעירים יש להם חן! אך מה נדבר? שברי כלים הם לעומת גבר כמוך! הנה גבר שראוי לשמו! יש במה לשים עין. כך צריך אדם להיות בנוי ולבוש כדי לעורר את האהבה. מרהיב עיניים. מראה פנייך ממש קורא לצייר. תסתובב קצת בבקשה. כליל השלמות. נראה אותך מתהלך קצת. הנה זהו גוף מחוטב, חופשי, קל תנועה, כמו שיאה לו לאדם, ובלי כל סימן של מחושים. מריאן ואני שוחחנו עליך ארוכות. תיארתי אותך לפניה תיאור מלא וגם דיברתי בשבחי מעלותייך והוכחתי לה מה טוב חלקה אם היא נישאת לבעל כמוך. יש לי אדוני, בקשה קלה שאני מביאה לפניך. אני עומדת במשפט שכמעט ואני מפסידה בו, כיוון שחסר לי סכום של מה בכך ויכול אתה על הנקלה לסייע לי, שאזכה בדין אם תעשה עימי חסד מה…. אין אתה משאר באיזה תענוג היא עתידה לראות את פנייך… הו, כמה אתה מוצא חן בעיניה! וכמה ירחב ליבה למראה צאוורון הכפלים העתיק הזה שלצאוורך! ועל הכול הא עתידה להתפעל מן הדרך שאתה קושר את מכנסייך בשרוכים- הרי זה מאכל מלכים בשבילה. חיי, אדוני, המשפט הזה חשוב לי מאוד. אם אפסיד בו הרי אני יוצאת בחוסר כל. סיוע כלשהוא עשוי לתקן הכול…. חבל שלא ראית את מידת ההתפעלות, שהייתה בה כששמעה אותי מדברת על אודותייך. עיניה ממש נצצו משמחה בשעה שמניתי מעלותייך ועכשיו היא לוהטת מקוצר רוח לראות את הנישואים גמורים וחתומים. אני מבקשת ממך, אדוני, להושיט לי אותה עזרה קלה שאני נצרכת לה. דבר זה יקימני על רגליי ועד עולם אהיה אסירת תודה לך. האמן לי אדוני, שמעולם לא היית יכול לעזור לי במצוקה חמורה יותר מזו. לא הייתי מטרידה אותך לולא ההכרח הכופה אותי. אל תמנע ממני את הטובה שאני מבקשת. אין אתה משאר אדוני, באיזה עונג היא… תכה אותך הקדחת, ראש כלב שכמוך, לכל הררי החושך! הוא עמד איתך בפני כל ההתקפות שערכתי- המנוול! ואף על פי כן- אינני נוטשת את המערכה. עוד יש לי דרך אשר בה, על כל פנים, שכרי מובטח.